חברות אחזקת מבנים

אחזקת מבנים

באחד העיתונים הראשיים בישראל הופיעה לאחרונה כתבה נרחבת בה נכתב על חברות אחזקת מבנים רבות אשר נקלעו לקשיים, פשטו את הרגל והותירו את לקוחותיהן עם חובות לספקים ולחברת חשמל וכיוצא באלה. מראשית המאה ה-21 חלה עלייה חדה בתחום אחזקת המבנים וחברות אחזקה רבות הוקמו ומוקמות גם כיום. אז מה קורה עם אחזקת מבנים כיום, בעצם?

שירותי אחזקת מבנים – ההתחלה

תחום אחזקת המבנים היה תמיד בנמצא כתחום נלווה לשירותי ניקיון. עם זאת, התחום הוגבל בדרך כלל למבני מסחר ולמוסדות. מכיוון שכך, עסקים ומוסדות הפעילו לא פעם אגף לוגיסטיקה פרטי והחזיקו את אנשי התחזוקה באופן ישיר.

מרכזי קניות ומבני משרדים

עם התפתחות השוק וריבוי מספרם של חברות ומוסדות בעלי היקף גדול מבעבר, ההתעסקות עם נושא הלוגיסטיקה הפכה למעמסה מבחינת זמן ומבחינה כלכלית כאחד. על כן החלו לצוץ חברות אחזקת מבנים – חברות ניקיון משודרגות אשר שמו לעצמן למטרה לספק מענה מקיף לכל הצרכים הלוגיסטיים של מבני עסקים ומוסדות.

הרווחים היו לשני הצדדים – הארגונים השונים יכולים היו להפנות את המשאבים הכרוכים בהפעלת מחלקת תחזוקה אישית לנושאים החשובים יותר של תחומי עיסוקם. חברות הניקיון והאחזקה, לעומת זאת, הרוויחו אפיק נוסף להתפתחות, להשקעה ולהרחבת מעגל לקוחותיהן.

שירותי אחזקת מבנים ראו פריחה רבה במיוחד בתקופת צמיחת ההייטק. זהו בעצם היה השלב בו נורתה יריית הפתיחה במרוץ ובתחרות בין החברות השונות. במקביל להקמתן של חברות הייטק רבות, התעורר הצורך בחברות אשר יספקו את שירותי אחזקת המבנים הדרושים לתחזוקת משרדיהן. אחרי הכול, חברת הייטק בתחילת דרכה אינה יכולה לעסוק בנושאים אלו בעצמה, כאשר עליה להתמודד עם דרישות השוק התחרותי. למעשה, פריחתן של חברות אחזקת המבנים לא שונה בהרבה מפריחתה של תעשיית ההייטק ותרבות הסטארט-אפ.

אחזקת מבנים

מגדלי מגורים

מגמה נוספת אשר העניקה לתחום אחזקת המבנים רוח גבית הייתה העלייה בפופולאריות של מגדלי המגורים. אם בשנים עברו עיקר הבנייה הייתה של בתים חד קומתיים או של בתי דירות בעלי שלוש – ארבע קומות, הרי שעם השנים הגיעה לישראל הבנייה לגובה. במבנים בעלי 12 קומות ומעלה, האפשרות לנהל ועד בית של עשרות משפחות הפכה למאוד לא אטרקטיבית ואפילו לא ריאלית. מסיבה זאת, נפתח השוק גם עבור שירותי אחזקת מבנים לקהל הלקוחות הפרטיים.

עם שוק כה נרחב, הפיתוי להקים חברת אחזקת מבנים ולהרוויח "כסף קל" היה רב. על כן חברות ניקיון קטנות רבות התרחבו והכתירו עצמן כחברות אחזקת מבנים, וצעירים רבים אשר חיפשו אפיק השקעה עסקית הקימו חברות כאלו ללא כל ניסיון. כדי לחפות על חוסר הניסיון וכדי להתמודד עם השוק התחרותי, שחקנים חדשים אלה הציעו מחירים נמוכים מאוד, וכשלא ניתן היה להוריד את המחירים עוד, אף הציעו שלל מבצעים ומתנות כדי למשוך לקוחות חדשים. התחרות העזה הכריחה גם חלק מן החברות הוותיקות בתחום לקחת חלק בסחרור המחירים.

השוק מאזן את עצמו

מנקודה זו, הייתה זו רק שאלה של זמן עד שבועת חברות האחזקה תלך בדרכה של בועת ההייטק. השוק פרח עד שמימש את מלוא הפוטנציאל שלו, וחברות אחזקה גילו פתאום שהתחום כבר אינו כה רווחי. התשלום לספקים שונים, כרסם את כל ההכנסות ודרישות האחזקה של מבנים עסקיים ופרטיים כאחד החל להתגלות כמעמסה כבדה ויקרה. במקביל, כאשר הלקוחות לא היו מרוצים, יכולים היו תמיד להחליף חברה ולבחור בכל אחת מן החברות הפועלות בשוק. לפעמים, גם כשהיו מרוצים, הפיתוי לבחור בחברה זולה יותר היה רב מדי. במקרים אלו, לאחר השקעה רבה מצד חברת האחזקה, במקום לראות פרי לעמלה, היא הוחלפה באחרת, מבלי לראות רווחים כלל.

האם מדובר במגמה מדאיגה? ברור שעבור החברות הקטנות והחדשות בתחום, וכן עבור לקוחותיהן של החברות הגיע הזמן לעשות חושבים. עם זאת, ברמת השוק, ייתכן שעם תום הפריחה הלא פרופורציונאלית, הענף סוף כל סוף מתחיל להגיע לאיזון. התבגרות זו של השוק תנפה, ככל הנראה, את כל השחקנים הלא מתאימים ותשאיר רק את חברות האחזקה הרציניות על תילן. מצד אחד, זהו כנראה הסוף למחירי שירותי אחזקה נמוכים כפי שהם כיום. מצד שני, כאשר תהיינה בשוק רק חברות אחזקת מבנים רציניות, רבים הסיכויים כי הלקוחות יקבלו תמורה עבור כספם.